ניהול אירועי חירום

ניהול אירועי חירום – התחבורה

מדינת ישראל כבר חוותה כמה וכמה מצבי חירום אשר רובם קשורים למצבה הביטחוני ולמקרים של פגיעה לא רק בגבולות המדינה אלא ממש בעורף הישראלי שהיה חשוף לטילים ופגיעות לא פשוטות בעיקר במהלך מלחמת המפרץ הראשונה בשנות התשעים. למרות שמעת לעת נעשים תרגילים על מנת לתרגל מצבי חירום כתוצאה מרעידות אדמה או פגעי טבע אחרים, הרי שההערכות המציאותית למצבי חירום קשורה למצב הבטחוני. ניהול מצב חירום מצריך יכולת שליטה רחבה, אילתור בזמן אמיתי, תקשורת טובה והתגייסות מרצון של האזרחים לסייע. ניהול אירועי חירום על רקע בטחוני מופקד בידי הצבא וגורמי הבטחון השונים. אחד התחומים החשובים ביותר בעת ניהול מצב חירום הוא תחום התחבורה.

ניהול אירועי חירום של התחבורה בעת משבר בטחוני

בעת חירום יש צורך בגוף שיתפעל וירכז את הפעילות בענפי התחבורה השונים לטובת הצרכים המיידיים של פעילות החירום. מדובר על נמלי הים והתעופה, תובלה יבשתית וכן מערכת הרכבות הארצית. ניהול נכון של מערכות אלה ותיאום בינהן הוא קריטי כדי לתמוך מצד אחד בלחימה ומן הצד השני כדי לשמור על שגרת חיים עד כמה שניתן. ניהול אירועי חירום בתחום התחבורה צריך לתת מענה לצרכים המיידים של היבוא, שינוע מטענים ואנשים תוך כדי מהלך האירועים האינטנסיבי.

ניהול אירועי חירום – מה נלמד מן העבר?

אחד הדברים החשובים שנלמדו מנסיון העבר הוא שהפעלת פונקציה ארגונית שאינה פעילה בעיתות שיגרה לא תתפקד כראוי, אם בכלל, בעיתות חירום. לכן יש להתבסס על מוקדי חירום המתפקדים בכל ימות השנה והמבוססים על גופים מוסמכים שקיימים ופועלים באופן רציף במסגרת כל אותם נושאים רלוונטים, ולא לנסות ולהקים פונקציות פיקטיביות כאלה בשעה שמצב החירום מתחיל.

ניהול אירועי חירום – מעבר משיגרה לחירום

ההיערכות הנדרשת למעבר למצב חירום מתרחשת בשני תסריטים אפשריים: יוזמה של המדינה, או מצב פתע. כדי לעשות את המעבר באופן חלק יש לאייש את כל התפקידים השלדיים מראש ולתכנן פונקציות לוגיסטיות שיבטיחו תקשורת, שליטה, הפעלה נכונה ונגישות למקורות ידע. ועל הכל להיות ממוקם במקום מאובטח מוגן מפגיעות ישירות.