מפעלים חיוניים

מפעלים חיוניים בשעת חירום

אין כל צל של ספק כי בעת חירום יש להיערך בצורה הנכונה ביותר על מנת להבטיח תפקוד מקסימלי של גורמים חיוניים כאלה ואחרים. שעת חירום איננה מגייסת את כלל האוכלוסייה לתפקוד ישיר בהתמודדות עם מצב החירום לצורך העניין, גם כאשר מדובר במלחמות כוללות או במצבי חירום לאומיים אחרים. במצבי חירום יש לדאוג להמשך תפקוד המשק ולמורל האזרחים ולשם כך יש להמשיך בייצור ובפעילות המפעלים החיוניים גם בעת חירום. מדינת ישראל הגדירה מספר מפעלים חיוניים אשר עליהם להמשיך לתפקד במתכונתם גם בשעת חירום לאומית. בין המפעלים הללו ניתן למנות:

·         מפעלי ייצוא בעלי תרומה משקית גבוהה אשר להמשך פעילותם חשיבות מיוחדת במינה להמשך פעילותם בחו"ל אשר כוללת מועדי אספקה ושמירה על השווקים בחו"ל.

·         מפעלים כאלה ואחרים אשר מספקים שירותים למפעלים חיוניים נוספים כמו: ייצור אריזות, חומרי עזר וכדומה

·         מפעלים שונים אשר מעסיקים מספר רב של עובדים, או מפעלים באיזורי פיתוח שהמשך פעילותם חשובה גם מבחינה מוראלית וחברתית.

·         מפעלים אשר מייצרים ומספקים מוצרים שהאוכלוסייה זקוקה להם גם בחירום כמו: מפעלי מזון, ייצור דלק ומוצרי יסוד אחרים.

·         שירותים כלכליים כמו בנקים, חברות להספקת ציוד כמו מחשבים ותוכנה נחשבים אף הם כמו מפעלים חיוניים.

מפעלים חיוניים אשר הוגדרו כך רשאים להגיש בקשה למסחר המסחר והתעשייה בשעת חירום לשחרר את כוח האדם שלהם משירות מילואים מיוחד. יש לציין, כי תובלה בשעת חירום מתבצעת במשק על פי השיטה המסחרית המקובלת.

הרשויות המקומיות

בשעת חירום משמשות הרשויות המקומיות ככתובת לטיפול ברוב התחומים שלהם תזדקק האוכלוסייה בשעת חירום. הרשות היא זו אשר אחראית על השירותים החיוניים וליצירת חלופות שהשתבשו עקב מצב החירום כמו שיבושים במערכת החינוך, התברואה, אספקת המים, קורת גג למפונים מבתיהם, לשירותי רווחה וכדומה. בשעת חירום נפתחים מרכזי מידע חירום בכל הרשויות על מנת לסייע לאוכלוסייה ולהדריך אותה באשר להתנהגות בשעת החירום, וכן מידע על פעולות שבתחום אחריותו של פיקוד העורף. מוקדים אלה מושתתים על מוקד המידע השוטף שברוב הרשויות הוא המספר 106.