גילוי מרצון

 

כיצד הליך גילוי מרצון מונע הליך פלילי?

גילוי מרצון הוא כינוי מקובל לתהליך שבו אדם חושף בפני רשות המיסים הכנסות שעליהן הוא לא דיווח. המשמעות של הסתרת הכנסות היא אי תשלום מיסים, מה שנחשב בנסיבות מסוימות בישראל אפילו לעבירה פלילית. אבל בזכות גילוי מרצון והיתרונות שלו, אפשר כיום למנוע את ההליך הפלילי.

במילים אחרות, מה שהליך גילוי מרצון מנסה לעשות זה ליצור מצב שבו לכל הגורמים המעורבים יש אינטרס לקבל את המידע האמיתי והמעודכן על ההכנסות. בצד של רשות המיסים ובזכות שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים, הליך גילוי מרצון מאפשר כמובן לייצר עוד הכנסות לקופת המדינה. בצד של הנישומים, המשמעות היא שעוברים גילוי מרצון ומשלמים את המיסים הקבועים בחוק – אבל לפחות נהנים מהגנה מפני העמדה לדין פלילי.

האם כולם מקבלים את ההגנה בעקבות הליך גילוי מרצון?

העניין הוא שהליך גילוי מרצון הוא עניין מורכב יותר מכפי שנהוג לחשוב. כך למשל הגנה מפני הליך פלילי כזה או אחר לא ניתנת באופן אוטומטי, אלא קשורה בצורה ישירה לתנאים שבהם הנישומים צריכים לעמוד. אם הנישומים לא עומדים בתנאים מסוימים, החוק מאפשר למשרד המשפטים ולרשות המיסים להעמיד אותם בפני דין מלא – אפילו אם הגישו הצהרות מס מתוקנות.

כמו כן, יש משמעות למערכת היחסים העסקית, המשפחתית או הזוגית בין נישומים שונים שמגישים תצהירי מס משותפים. כך לדוגמא לא ניתן לקבל את ההגנה מהדין הפלילי אם כבר נפתח תיק בנושא הנישום, או אם בני הזוג שלו מודעים לכך.

המסקנה היא שכדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע לפני שמבצעים גילוי מרצון. כך לא רק מבצעים את התהליך מהר וטוב יותר, אלא גם מונעים טעויות שעלולות להסתיים בהעמדה לדין.